על צפון קפריסין · אנשים
הקפריסאים הטורקים: אנשים, מוצא, שפה ותרבות חיה
נכון ל-31 באוקטובר 2026, "הקפריסאים הטורקים" הוא שמה של הקהילה דוברת הטורקית של קפריסין, שאת תולדותיה מייחסים היסטוריונים בדרך כלל לשלטון העות'מאני מ-1571 ושלפי מחקר מ-1991 חיה כמעט כולה בצפון בתחילת שנות ה-90. מוצא, זהויות והיסטוריות משפחתיות משתנים, ולכן הדף מביא מקורות מוזכרים בשמם ומראה היכן הם חלוקים. הוא עוסק בהגדרות, בציר זמן קצר, בוויכוחי מוצא, בדיאלקט הטורקי הקפריסאי, בנימוסים ובארכיונים.
נבדק ב-31 באוקטובר 2026 מול המקורות המוזכרים בטקסט והרשומים להלן. עמדות הצדדים מיוחסות להם.

מיהם הקפריסאים הטורקים: הגדרות וזהות
הקפריסאים הטורקים (Kıbrıs Türkleri) הם הקהילה דוברת הטורקית של קפריסין. בנוסח המקורי שלו, סעיף 2 של חוקת הרפובליקה של קפריסין מ-1960 הגדיר את הקהילה הטורקית כאזרחים ממוצא טורקי שלשונם הראשונה טורקית, או החולקים מסורות תרבותיות טורקיות, או שהם מוסלמים. מחקר אזורי של ספריית הקונגרס מ-1991 מונה חמש קהילות היסטוריות באי: קפריסאים יוונים, קפריסאים טורקים, מרונים, ארמנים ולטינים. שני הצדדים חלוקים בשאלה אם חוקת 1960 עדיין חלה אחרי 1963, ולכן הדף משתמש בה רק כדי להראות כיצד הוגדרה הקהילה פעם בחוק.
כמה דברים שונים קל לבלבל. קהילה או אתניות עוסקות בשייכות ובמוצא כפי שאנשים וחוק מסגרו אותם. אזרחות היא קשר משפטי. מגורים הם המקום שבו אדם חי. לאום יכול להתכוון לאזרחות או לתחושת שייכות לאומה, והמקורות משתמשים במילה בדרכים שונות. שפה היא מיומנות ולא מבחן חברות, והגירה מתארת תנועה ולא זהות. הכרטיסים שלהלן מפרידים בין אלה; אף אחד מהם לבדו אינו קובע מיהו קפריסאי טורקי.
השמות נבדלים גם לפי מוסד. נוסחי מועצת הביטחון של האו"ם מ-1983 ומ-1984 מדברים על "הרשויות הקפריסאיות-טורקיות" ועל "ההנהגה הקפריסאית-טורקית", ואילו הנציבות האירופית מדברת על הקהילה הקפריסאית-טורקית. זהויות והיסטוריות משפחתיות של יחידים משתנות, וחוקרים מתארים נרטיבים מתחרים של זהות בצפון. מסורות, מוזיקה, מלאכות ופסטיבלים מכוסים בדף תרבות ומסורות של הקפריסאים הטורקים; פרק השפה שלהלן מוסיף על הערות הדיאלקט באותו דף ואינו חוזר עליהן.
1 / 5

ציר זמן במבט מהיר
זוהי התמצאות קצרה ולא היסטוריה. התאריכים והנוסחים לקוחים מהמקורות המוזכרים בשמם; התיאור הארוך יותר נמצא במדריך ציר הזמן של ההיסטוריה של צפון קפריסין, מ-1571 ועד היום. המחקר האזורי של ספריית הקונגרס שצוטט לכמה תאריכים מוקדמים פורסם ב-1991, ולכן לאירועים מאוחרים יותר מצוטטים טקסטים של האו"ם, של האיחוד האירופי ושל בתי משפט.
כאשר הצדדים חלוקים, כל עמדה מיוחסת לצד שמחזיק בה: הצד הקפריסאי-טורקי והטורקי, או הרפובליקה של קפריסין והצד הקפריסאי-יווני. לשכת המידע לציבור של ה-TRNC מציגה את 1963 כשנה שבה הקפריסאים היוונים השתלטו על מוסדות הרפובליקה, ומכתב של ה-TRNC שהופץ באו"ם באפריל 2025 מציג את העמדה הקפריסאית-טורקית שבעיית קפריסין החלה ב-1963 ולא ב-1974. הרפובליקה של קפריסין מתארכת את הבעיה ל-1974. הפצת מכתב כמסמך של האו"ם אינה אישור של האו"ם.
1 / 14

מוצא והגירה: מה אומרים המקורות
היסטוריונים העובדים על רישומים עות'מאניים מתארים התיישבות מאנטוליה אחרי 1571. Halil İnalcık כותב שמ-1572 העבירו העות'מאנים טורקים מאנטוליה לאי בשיטת sürgün והביאו "המון רב של אנשים" כאוכלוסייה יצרנית. תקציר המו"ל של מחקרו של Ronald Jennings על רישומי בתי דין מתאר הגירה כפויה של טורקים מוסלמים ממחוז Karaman הסמוך, לצד התאסלמות של נוצרים מקומיים. אף אחד מהתקצירים אינו נותן כאן מספר מתיישבים, והדף אינו טוען למספר כזה.
זה אינו קו הטיעון היחיד. בתקציר של מאמר סימפוזיון מ-2019 מערער הבלשן G. Y. Peler על ההרגל לומר שהקפריסאים הטורקים של ימינו צאצאי המתיישבים הראשונים, וטוען שיש מאפייני דיאלקט (Hatay, Gaziantep, אזרית, קיפצ'אק) שאינם מוסברים במוצא מרכז-אנטולי וחוף-ים-תיכוני בלבד. זו עמדת מיעוט בתוך המחקר והיא אינה מוכרעת. עבודת תזה לתואר שני מ-2014 באוניברסיטה המזרח-ים-תיכונית מציגה את מטרתה כקישור בין אתניות לדיאלקט, מה שמראה כיצד משתמשים בשפה כראיה בוויכוח זה.
תנועה מאוחרת יותר מופיעה במקורות יותר כנושא פוליטי וחברתי מאשר כמספר. הדו"ח של Mete Hatay מ-2005 ל-PRIO מוצא דפוס הצבעה אתני בקרב אנשים מטורקיה עד 1990 ופיזור בין המפלגות המרכזיות מאז. עבודת תזה מאוניברסיטת לנקסטר מנתחת כיצד הגירה ומעמד אזרחות עיצבו נרטיבים של זהות בצפון קפריסין. המקורות שנבדקו לדף זה אינם נותנים נתונים אמינים על נישואי תערובת או על קהילות קפריסאיות-טורקיות בחו"ל, ולכן לא ניתנים נתונים כאלה.
שני מאמרים שפורסמו בביקורת עמיתים על כרומוזום Y מצוטטים לעיתים קרובות. Gurkan ועמיתיו (Annals of Human Biology, 2017) אפיינו 380 גברים שנדגמו כקפריסאים טורקים ב-17 סמני Y-STR והסיקו שקווי האב נראים אוטוכתוניים, עם הקשר הגנטי הקרוב ביותר לאוכלוסיות הסמוכות במזרח הקרוב. Heraclides ועמיתיו (PLOS ONE, 2017) השוו מדגם קפריסאי-יווני חדש לאותו מאגר שפורסם של 380 הפלוטיפים קפריסאיים-טורקיים ודיווחו שקפריסאים יוונים וטורקים חולקים בעיקר מוצא אבהי משותף קדם-עות'מאני, כשהקפריסאים הטורקים מראים סטייה קלה לעבר אוכלוסיות טורקיות בגלל הפלוקבוצות מזרח-אירו-אסייתיות שהכותבים מתארים כבעלות מקור עות'מאני אפשרי.
שני המאמרים עוסקים בקווים אבהיים בלבד, ללא נתונים אימהיים או נתוני גנום שלם. הצד הקפריסאי-טורקי במאמר השני הוא המאגר של הראשון, ולכן השניים אינם בלתי תלויים. הקריאות הן של הכותבים עצמם והם מסייגים אותן, ואף אחד מהמאמרים אינו מגדיר מיהו קפריסאי טורקי. הדף אינו נותן אחוזים.
זהות אינה ניתנת לצמצום לגנטיקה. האגודה האמריקאית לגנטיקה אנושית (American Society of Human Genetics) קובעת שרוב השונות הגנטית האנושית היא רצף הדרגתי, ולכן אי אפשר להקצות במדויק גבולות ברורים בין קבוצות אוכלוסייה. זו קביעה כללית ולא קביעה על הקפריסאים הטורקים. השימוש הציבורי בתוצאות כאלה בקפריסין הוא פוליטי, ואין להשתמש בהן כדי לטעון לזהות משותפת או כדי להכחיש הבדלים.
1 / 9

מראה וסטריאוטיפים
אין מראה יחיד שמסמן מישהו כקפריסאי טורקי. אנשים בקהילה, כמו אנשים בכל מקום, נבדלים בגובה, בגוון, בשיער ובקווי פנים, והמקורות על מוצא שלעיל מתארים יותר מקו אחד של תנועה ומגע. לכן הדף אינו כולל דיוקנאות או תצלומי מלאי ואינו מתאר איש לפי מראהו.
המקור היחיד בבדיקה זו שמתייחס לרעיון של טיפוסים קבועים הוא כללי: האגודה האמריקאית לגנטיקה אנושית אומרת שהשונות האנושית היא בעיקרה רצף הדרגתי, ולכן אי אפשר להקצות במדויק גבולות בין קבוצות. לא נמצא מקור שמתאר מראה קפריסאי-טורקי, ומאמרי כרומוזום Y חוקרים סמנים של קווי אב ולא מראה. ניחוש של מוצא, שם או פוליטיקה של אדם לפי מראה או מבטא אינו אמין; זו עצה כללית של נימוס מאת NORTHEA ולא ממצא ממקור.
1 / 2

Kıbrıs Türkçesi: מה אומרים המקורות על הדיאלקט
הטורקית הקפריסאית (Kıbrıs Türkçesi) היא הטורקית שמדברים הקפריסאים הטורקים. המקורות שבהם נעשה כאן שימוש רואים בה טורקית בעלת צלילים, אינטונציה ואוצר מילים משלה, ולא טעות. דף התרבות מציג את הדיאלקט; פרק זה מוסיף צלילים, פרוזודיה, גבולות אזוריים ומילות מגע, והכרטיסים שלהלן מפרטים דוגמאות נוספות שדף התרבות אינו מביא.
בנושא הצלילים, Orhan Kabataş (2006) מכנה את המעבר של k סופית ל-g מאפיין הצליל הנפוץ ביותר בטורקית הקפריסאית, מציין שהקולניות של ç, k ו-t שונה בין מחוזות מבלי לנקוב בהם, ומתאר את המעבר של ğ ל-v, עיצורים כפולים שאולי נובעים מהדגשה, ותנועה שמתווספת לפני צירופי עיצורים פותחים במילות שאילה. Nurettin Demir מתאר קיצור של תנועות ארוכות במילים שאולות מערבית ומפרסית, ו-Mustafa Argunşah (2001) מדווח על אותו קיצור, שלדבריו אינו מוסבר בהשפעה יוונית בלבד.
בנושא הפרוזודיה, Demir מתאר שאלות המסומנות בהטעמה על ההברה האחרונה, ומציין שמילית השאלה משמשת הרבה פחות מאשר בטורקית התקנית. הסיבה שנויה במחלוקת: Kabataş מייחס את הדפוס להשפעה יוונית, Argunşah אומר שהוא מופיע גם בדיאלקטים אנטוליים ובטורקית התקנית ולכן אינו ייחודי לקפריסין, ו-Demir אומר שההטעמה הקפריסאית שונה וצריכה עבודה ניסויית. מחקר אקוסטי מ-2023 (Payne ועמיתים) של ארבעה דוברים צעירים מניקוסיה מצא ששניים השתמשו במנגינת שאלה דמוית יוונית ושניים במנגינה דמוית טורקית; השניים עם המנגינה הדמוית טורקית למדו לאחרונה בטורקיה, והמילית הייתה אופציונלית עם מנגינה זו ולא שימשה לעולם עם הדמוית יוונית. הכותבים מכנים את הממצאים ראשוניים.
בנושא השונות האזורית, Kabataş אומר שהתייחסות לקפריסין כבעלת "Kıbrıs ağzı" יחיד היא טעות: הוא מתאר קבוצת דיאלקטים שהבדליהם, לדבריו, אינם גדולים מאוד, ואומר שההבדלים האזוריים מתיישרים לאט מאז 1974, מה שהוא מציג כמגמה ולא כתהליך שהסתיים. Demir קושר כמה מאפיינים למקומות מוזכרים בשמם: l בעלת איכות קדמית ב-Karpaz, f שהופכת ל-h ב-Karpaz, z נוספת באזור Gazimağusa וצליל רבים של -lIk בחלקים מ-Akdoğan ו-Akıncılar בקרב דוברים מאזור Baf. הוא אומר שאלה אינם מייצגים את כל הדיאלקטים הקפריסאיים, ושבכפרים עם הרבה מגיעים אחרי 1974 לדיאלקט המקומי יש פחות השפעה. Argunşah מדגיש הטמעה בין מילים בעלות תנועות אחוריות בדיבור של Lefkoşa. המקורות חלוקים היכן נשמע f > h (Karpaz לפי Demir, Baf לפי Betmezoğlu), ואף מקור שנפתח לדף זה אינו מתאר במפורש את הדיבור ב-Girne או ב-Güzelyurt. Kabataş מוסיף ש-Derleme Sözlüğü מתעד מילים רבות מ-Baf, מ-Limasol ומ-Köfünye, הנמצאות כיום בדרום, ושדוברים מבוגרים שעברו לצפון שמרו עליהן.
בנושא מילות מגע, הכרטיסים נותנים את המקור שכל מקור קובע בעצמו. Pehlivan ו-Chirli (2011) אוספים מילים איטלקיות, Erciyas (2021) מילים מאיטלקית כולל ונציאנית, מאנגלית ומצרפתית, ו-Kabataş ו-Betmezoğlu מילים מיוונית, מאיטלקית ומאנגלית. Pehlivan ו-Chirli אומרים שחלק מהפריטים שורדים בעיקר בקרב דוברים מבוגרים, ו-Kabataş אומר שרשימת מילים יווניות נלמדה ברובה בידי קפריסאים טורקים באנטוליה והועברה, ולכן הן משמשות גם בדיאלקטים אנטוליים. Peler (2020) מוצא שסיומות שהועתקו מיוונית מופיעות רק במילים קבועות ואינן פרודוקטיביות. אף מקור אינו מכמת כמה דוברים משתמשים כיום בפריט כלשהו, ולכן המילים הן דוגמאות ולא טענה שכולם אומרים אותן.
הנחיית הגייה נעדרת בכוונה. אף מקור שנפתח אינו נותן IPA למילים מסוימות בטורקית הקפריסאית, ולא נמצא הקלטת דובר שפת אם ברישיון שמיש, ולכן הדף אינו מציע לא IPA ולא שמע. האיותים עוקבים אחר הכתיב הטורקי של כל מקור, כולל ה-ñ וסימן העצירה הגרונית של Demir וה-ŋ של Kabataş.
1 / 18

היכרות עם אנשים: נימוסים ורגישות לשפה
המקורות שנסקרו לדף זה אינם כוללים מדריך נימוסים למבקרים או לתושבים. מה שבא להלן הוא נימוס כללי מאת NORTHEA, ולא טענה על כל הקפריסאים הטורקים; כאשר מקור תומך בנקודה, הכרטיס נוקב בו.
בעניין השפה, יש להתייחס לדיאלקט כמגוון בעל היסטוריה ארוכה ולא כטורקית שגויה; Kabataş מייחס כמה מילים מקומיות לטורקית עתיקה. לשאול מה פירוש מילה זו דרך מנומסת להפגין עניין. תושבים עשויים לדבר גם טורקית תקנית, אנגלית או שפות אחרות, והמקורות אינם אומרים מי מדבר מה, ולכן יש להימנע מהנחות על הרקע של אדם לפי המבטא שלו.
בעניין המונחים, מוסדות מכנים את המקום ואת האנשים בשמות שונים (ראו הפרק הראשון), ושני הצדדים מתארים אחרת את 1963, 1974 ו-1983. כאורח, נימוס הוא לתת לאנשים להשתמש במילים שלהם ולא ללחוץ בוויכוחים פוליטיים אלא אם הוזמנתם. בעניין דת, הגדרת 1960 ספרה מסורות תרבותיות ולשון ראשונה וגם אמונה מוסלמית, ולכן אין להניח דבר על שמירת מצוות של אדם. ראו דת ובתי תפילה לאתרים ולנוהג.
1 / 4

מוזיאונים, ארכיונים והיסטוריה בעל פה
אתר מחלקת העתיקות והמוזיאונים של ה-TRNC לא נפתח במהלך בדיקה זו, וגם פריט חדשות מ-2017 על פתיחתו מחדש של מוזיאון האתנוגרפיה Derviş Paşa Mansion לא נפתח. לכן הדף אינו נותן שעות פתיחה, דמי כניסה או מעמד נוכחי של מוזיאונים; יש לבדוק מול כל מוזיאון. המוזיאונים שהמחלקה מפרטת מתוארים בדף התרבות, שנבדק בנפרד.
הקישורים שלהלן נפתחו והם כתובות פעילות, אך מדיניות הגישה שלהם אינה מצוינת ברובה, ולכן יש לאשר לפני ביקור. כמה מהם מגיעים ממוסדות דו-קהילתיים או של הרפובליקה של קפריסין, מה שמועיל לראות יותר מתיאור אחד של אותן שנים; אף אחד מהם אינו אתר רשמי של ה-TRNC.
1 / 8
הערות מעשיות
- שיטה: כל קביעה קשורה למקור מוזכר בשמו שנפתח ב-31 באוקטובר 2026, והציטוטים נשמרים קצרים. נוסחי האו"ם, האיחוד האירופי ובתי המשפט מיוחסים לגופים אלה, ועמדת כל צד לאותו צד. המחקר האזורי של ספריית הקונגרס הוא מ-1991, ולכן הוא משמש לתאריכים ולמבנה בלבד. כמה טקסטים של האו"ם נקראו מעותקים או מאוספים.
- NORTHEA אינה מוציאה חוות דעת משפטיות; אנו מתאמים בדיקה משפטית עצמאית ומרכיבים תיקי בדיקת נאותות.
- בדיקה משפטית: נבדק על ידי עורך דין הרשום בלשכת עורכי הדין של KKTC.
- תיקונים: יש לכתוב ל-NORTHEA דרך דף יצירת הקשר.
- הושמט בהיעדר מקור מאומת: מספרי מתיישבים, נתוני נישואי תערובת ותפוצה, אחוזי DNA, IPA ושמע, שעות פתיחה ודמי כניסה של מוזיאונים, והאתר הרשמי של מחלקת העתיקות והמוזיאונים של ה-TRNC. הטקסטים הראשוניים של האיחוד האירופי ב-EUR-Lex (פרוטוקול 10 ותקנה 866/2004) לא ניתן היה להשיג, ולכן עמדת האיחוד האירופי מצוטטת מדפי הנציבות האירופית.
- מילות הדיאלקט הן דוגמאות ממחקרים מוזכרים בשמם, ולא טענה שכל הקפריסאים הטורקים משתמשים בהן. האיותים נבדלים בין המקורות ועוקבים אחר הכתיב של כל מקור.
שאלות נפוצות
מיהם הקפריסאים הטורקים?
הקפריסאים הטורקים (Kıbrıs Türkleri) הם הקהילה דוברת הטורקית של קפריסין. חוקת 1960 הגדירה את חבריה לפי מוצא טורקי ולשון ראשונה, מסורות תרבותיות טורקיות או אמונה מוסלמית. זהויות והיסטוריות משפחתיות של יחידים משתנות, והמונח אינו מבחן של מוצא.
מהיכן מגיעים הקפריסאים הטורקים?
היסטוריונים כמו Halil İnalcık ו-Ronald Jennings מתארים התיישבות והגירה כפויה מאנטוליה אחרי 1571, ו-Jennings מתאר גם התאסלמות של נוצרים מקומיים. הבלשן G. Y. Peler טוען שמאפייני הדיאלקט מצביעים על מוצא מורכב יותר. אף מקור שבו נעשה שימוש כאן אינו נותן מספר מתיישבים.
האם "קפריסאי טורקי" הוא אתניות, אזרחות או לאום?
זהו בעיקר תווית של קהילה או אתניות. אזרחות היא נפרדת: הנציבות האירופית אומרת שכל הקפריסאים זכאים עקרונית לאזרחות הרפובליקה של קפריסין ובכך לאזרחות האיחוד האירופי, בכפוף לחוק אותה רפובליקה. לאום משמש בדרכים שונות, ולכן כדאי לשאול למה אדם מתכוון.
מה אומרים מחקרי ה-DNA על מוצא הקפריסאים הטורקים?
שני מאמרים מ-2017 חוקרים קווי אב (כרומוזום Y) בלבד, באמצעות מאגר משותף אחד של 380 גברים. Gurkan ועמיתיו קוראים את הקווים כאוטוכתוניים וקרובים ביותר לאוכלוסיות המזרח הקרוב; Heraclides ועמיתיו מדווחים על מוצא אבהי קדם-עות'מאני משותף בעיקר עם הקפריסאים היוונים בתוספת סטייה קלה לעבר אוכלוסיות טורקיות. אף אחד מהם אינו מגדיר מיהו קפריסאי טורקי.
האם יש מראה קפריסאי טורקי?
לא. האגודה האמריקאית לגנטיקה אנושית אומרת שרוב השונות הגנטית האנושית היא רצף הדרגתי, ולכן אי אפשר להקצות במדויק גבולות ברורים בין קבוצות, ואף מקור שנבדק אינו מתאר מראה קפריסאי טורקי. לכן הדף אינו משתמש בדיוקנאות.
במה הטורקית הקפריסאית שונה מהטורקית של טורקיה?
המקורות מתארים הבדלים בצלילים (למשל k ו-t סופיות נהגות בקול, כמו ב-dörd), באינטונציית שאלות, בחלק מהדקדוק ובאוצר מילים הכולל מילות שאילה מיוונית, מאיטלקית ומאנגלית. Kabataş מייחס כמה מילים מקומיות לטורקית עתיקה, ורואה בדיאלקט מגוון שיש להשוותו לטורקית ישנה יותר ולא כטעות.
האם יש מבטא קפריסאי טורקי אחד?
לא. Kabataş מכנה את התווית היחידה "Kıbrıs ağzı" בלתי מדויקת ומתאר קבוצת דיאלקטים שהבדליהם, לדבריו, אינם גדולים מאוד. מאפיינים קשורים לאזורים מוזכרים בשמם כמו Karpaz, Gazimağusa ו-Baf, והוא אומר שההבדלים האזוריים מתיישרים לאט מאז 1974.
אילו מילים בטורקית הקפריסאית מגיעות מיוונית, מאיטלקית או מאנגלית?
דוגמאות במקורות: ispirto (גפרורים) מיוונית, bomilarga (עגבנייה) ו-siketto (קפה שחור פשוט) מאיטלקית, ו-isviç (מתג) מאנגלית. Pehlivan ו-Chirli אומרים שחלק מפריטים כאלה שורדים בעיקר בקרב דוברים מבוגרים, והכרטיסים בדף זה נותנים את המקור שכל מקור קובע.
מה אמר האו"ם על 1974 ועל 1983?
ב-1974 דרשה מועצת הביטחון סיום מיידי של התערבות צבאית זרה ברפובליקה של קפריסין (החלטה 353). ב-1983 ראתה בהכרזת ה-TRNC בלתי תקפה מבחינה משפטית (541), וב-1984 קראה למדינות שלא להכיר ב"מדינה כביכול" (550). טורקיה וה-TRNC דוחות החלטות אלה ומתארות את 1974 כמבצע שלום.
היכן אפשר למצוא ארכיונים או היסטוריה בעל פה?
משאבים שנפתחו בבדיקה זו כוללים את Cyprus Critical History Archive (עיתונים על 1955–1964), את ארכיון העיתונים הקפריסאיים-טורקיים שברשימת ספריית EMU, את ארכיון ההיסטוריה בעל פה של אוניברסיטת Frederick, ואת AHDR ומרכז PRIO קפריסין הדו-קהילתיים. תנאי הגישה משתנים, ולכן יש לאשר לפני ביקור.
מקורות
- ספריית הקונגרס: Cyprus, a country study: מוצא אתני
- ספריית הקונגרס: Cyprus, a country study: אוכלוסייה
- ספריית הקונגרס: Cyprus, a country study: שלטון עות'מאני
- ספריית הקונגרס: Cyprus, a country study: שלטון בריטי
- ספריית הקונגרס: Cyprus, a country study: הסיפוח הבריטי
- ספריית הקונגרס: Cyprus, a country study: הרפובליקה של קפריסין
- ספריית הקונגרס: Cyprus, a country study: אלימות בין-קהילתית
- ספריית הקונגרס: Cyprus, a country study: אירועי 1974
- ספריית הקונגרס: Cyprus, a country study: התפתחויות מאז 1974
- חוקת הרפובליקה של קפריסין, 1960 (הנוסח האנגלי, סעיפים 2 ו-3)
- חוק קפריסין 1960 של הממלכה המאוחדת (legislation.gov.uk)
- Halil İnalcık: A Note on the Population of Cyprus (DergiPark)
- Ronald C. Jennings: Christians and Muslims in Ottoman Cyprus and the Mediterranean World, 1571-1640 (Project MUSE)
- G. Y. Peler: Kıbrıs Türklerinin dillik ataları (תקציר מאמר, 2019)
- Mete Hatay: Beyond Numbers (מרכז PRIO קפריסין, 2005)
- Mustafa Cirakli: Identity, immigration and citizenship in northern Cyprus (אוניברסיטת לנקסטר, 2016)
- BRTK: נתוני האוכלוסייה של ה-TRNC פורסמו
- Gurkan ואחרים (2017): קווי אב קפריסאיים-טורקיים (PubMed)
- Heraclides ואחרים (2017): ניתוח כרומוזום Y של קפריסאים יוונים (PubMed)
- Heraclides ואחרים (2017), PLOS ONE, פרק השיטות
- הצהרת האגודה האמריקאית לגנטיקה אנושית (2018), Am J Hum Genet
- לשכת המידע לציבור של ה-TRNC: היסטוריה
- לשכת המידע לציבור של ה-TRNC: חדשות (יום השנה ל-15 בנובמבר 1983)
- מסמך האו"ם S/2025/232 (מכתב שצורף מטעם נציג ה-TRNC)
- לשכת העיתונות והמידע של הרפובליקה של קפריסין: The Cyprus Question, a brief introduction
- BRTK: משרד החוץ אומר שהתערבות טורקיה הביאה שלום לקפריסין
- שמירת השלום של האו"ם: דף המשימה UNFICYP
- החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 353 (1974)
- החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 541 (1983)
- החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 550 (1984)
- Cyprus Mail: Keeping hope alive, two decades of crossings
- אל-ג'זירה: Breaking down the wall (26 באפריל 2003)
- הנציבות האירופית: תקנת הקו הירוק
- נציגות הנציבות האירופית בקפריסין: הקהילה הקפריסאית-טורקית
- בית הדין האירופי לזכויות אדם: Loizidou נ' טורקיה (לגופו של עניין, 1996)
- Zaim Necatigil: The Loizidou Case, a Critical Examination (1999)
- Nurettin Demir: Kıbrıs Ağızları Üzerine Notlar
- Orhan Kabataş: Kıbrıs Türkçesinin Ses Bilgisi Özellikleri (Belleten, 2006)
- Mustafa Argunşah: Kıbrıs Türk Ağzında Ünlü Değişmeleri (2001)
- Payne ואחרים: Prosody in Contact, Polar Questions in Cypriot Varieties of Greek and Turkish (ICPhS 2023)
- Meryem Betmezoğlu: Kıbrıs Türk Ağızlarında Ünlülerle Başlayan Sözlükbirimler (תזה של EMU, 2014)
- Osman Erciyas: Kıbrıs Türk Ağzında Yerlileşen Batı Kökenli Sözcükler (2021)
- Pehlivan ו-Chirli: Kıbrıs Türk Ağzında İtalyanca Sözcükler (2011)
- G. Y. Peler: Kıbrıs Ağızlarında Kullanılan Birtakım Alışılmadık Ekler ve Türemiş Kelimeler (2020)
- Cyprus Critical History Archive: אודות
- ספריית EMU Özay Oral: היסטוריה
- אוניברסיטת Near East: הספרייה הגדולה
- אוניברסיטת Frederick: ארכיון ההיסטוריה בעל פה, מתודולוגיה
- האגודה לדיאלוג ולמחקר היסטורי
- מרכז PRIO קפריסין
- Cyprus Mail: Cultural heritage preservation promotes unity, says UNDP
- Kültür Envanteri: Lefkoşa Mevlevihanesi
שאלות על צפון קפריסין?
כתבו ל-NORTHEA לשיחה אישית על אזורים, מלונות או נדל"ן.