דילוג לתוכן
NORTHEA
שפה: HE
תיאום ייעוץ פרטי
תפריט

על צפון קפריסין · טבע

צמחים ובעלי חיים בצפון קפריסין

נכון ל-23 באוקטובר 2026, המקורות שנבדקו מתארים את צפון קפריסין כשילוב של שיחיית מקיס (maquis), שיחים נמוכים פתוחים, יער אורנים וברושים ברכס קירניה (Beşparmak), וחולות ולגונות חוף בחצי האי קרפאז (Karpaz). מקיס, הנקרא maki בטורקית, הוא צמחייה ים-תיכונית של שיחים ועצים קטנים. הדף מפרט צמחים, פרחים ובעלי חיים שמקורות אוניברסיטאיים, מקורות לשימור הטבע ומקורות אנציקלופדיים מדווחים עליהם בצפון או בקפריסין כולה, ומציין אילו מקורות ממקמים מין בצפון.

נבדק ב-23 באוקטובר 2026 מול המקורות המוזכרים בטקסט והרשומים להלן. עמדות הצדדים מיוחסות להם.

מקיס (maquis) ואזורי הצמחייה של צפון קפריסין. קונספט חזותי שנוצר בבינה מלאכותית
קונספט חזותי שנוצר בבינה מלאכותית

מקיס (maquis) ואזורי הצמחייה של צפון קפריסין

המכון לבוטניקה של אוניברסיטת הוהנהיים (University of Hohenheim; שקפי סמינר, ינואר 2019) מתאר מקיס כצמחייה העשויה בעיקר משיחים ועצים קטנים שאינם גבוהים מכ-3 עד 5 מטרים, כשקטלב מצוי, לבנה רפואי (Styrax officinalis) ומיני אלה (Pistacia) הם נציגים טיפוסיים. ויקיפדיה בטורקית מגדירה את maki כשיחייה של אזורי אקלים ים-תיכוני, בדרך כלל בגובה 1 עד 2 מטרים, המתפתחת במקום שבו היער נפגע מכריתה, שריפה ורעייה.

לגבי הצפון, אותו חומר של הוהנהיים מציין שהצד הדרומי והיבש יותר של רכס קירניה (Beşparmak) נושא בעיקר מקיס או פריגנה (phrygana), ואילו הצד הצפוני והלח יותר נושא יער נרחב יותר, המידרדר למקיס אחרי שריפות או כריתה. פרופיל האקו-אזור של One Earth (מחברים מ-UNEP-WCMC, 2020) ממקם גריג ומקיס של זית אירופי, חרוב מצוי וערער פיניקי בשפלות היבשות של קפריסין.

הוהנהיים מונה גם את מישור מסאוריה (Mesaoria), המעובד כיום ברובו עם מדרגות זיתים, חרובים או הדרים בשוליו, חופים חוליים, וחצי האי קרפאז (Karpaz) עם חולות, לגונות חוף ומרבדי פוסידוניה (Posidonia). היכן שהרעייה נמשכת, היער יכול להידרדר למקיס ואז לפריגנה (phrygana), כיסוי של שיחים קטנים ועשבים בגובה של כחצי מטר.

  • Maki (מקיס)
    Krzysztof Ziarnek, Kenraiz · CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

    בית גידול

    Maki (מקיס)

    הוהנהיים (2019): צמחייה של שיחים ועצים קטנים בעיקר, עד כ-3 עד 5 מטרים, הנמצאת בחלקים התחתונים של הרי קפריסין; היא יכולה להופיע באופן טבעי או לבוא בעקבות רעייה.

    מקור: botanik.uni-hohenheim.de

  • Garig ופריגנה (phrygana)
    Krzysztof Ziarnek, Kenraiz · CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

    בית גידול

    Garig ופריגנה (phrygana)

    ויקיפדיה בטורקית מתארת את garig כסוג דליל יותר על קרקעות גיר. הוהנהיים (2019) משתמש ב-phrygana לכיסוי בגובה של כחצי מטר, עם שיחים קטנים ועשבים כגון סירה קוצנית (Sarcopoterium spinosum) ומיני לוטם (Cistus).

    מקור: tr.wikipedia.org

  • יער אורנים וברושים ברכס קירניה (Kızılçam ormanı)
    Chneophytou at Greek Wikipedia · CC BY-SA 3.0 · Wikimedia Commons

    בית גידול

    יער אורנים וברושים ברכס קירניה (Kızılçam ormanı)

    הוהנהיים (2019): האורן הטורקי (אורן ברוטיה) הוא העץ העיקרי כיום ביערות Beşparmak והברוש המצוי השני בשכיחותו; יערות של אלון מצוי ואלון התולע כיסו את המדרונות הצפוניים עד לפני כ-500 שנים.

    מקור: botanik.uni-hohenheim.de

  • צמחיית חוף וחולות בקרפאז (Karpaz)
    Chris06 · CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

    בית גידול

    צמחיית חוף וחולות בקרפאז (Karpaz)

    Şekerciler ו-Ketenoğlu (Phytocoenologia, 2019) מתארים צמחיית חולות רב-שנתית, פריגנה (phrygana) על חולות חצי-יציבים, צמחיית מצוקים ומקיס חופי בחצי האי קרפאז (Karpaz), וממליצים על ניטור מול חקלאות, תיירות והתרחבות עירונית.

    מקור: avesis.ankara.edu.tr

  • אזורי ביצות ברכס Beşparmak
    Ad Meskens · CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

    בית גידול

    אזורי ביצות ברכס Beşparmak

    הוהנהיים (2019) מדווח על 35 אזורי ביצות לאורך רכס Beşparmak, מהם רק 6 ממקור טבעי, ומתאר אותם כבית גידול לצמחים ולבעלי חיים.

    מקור: botanik.uni-hohenheim.de

1 / 5

עצים ושיחים. קונספט חזותי שנוצר בבינה מלאכותית
קונספט חזותי שנוצר בבינה מלאכותית

עצים ושיחים

הוהנהיים (2019) מציין את האורן הטורקי, Pinus brutia, כעץ העיקרי של יערות Beşparmak. הוא נפוץ ברחבי האי, גדל מהשפלה ועד כ-1,300 מטרים, מגיע ל-12 עד 25 מטרים על קרקע גירית יבשה ופורח ממרץ עד מאי. פרופיל One Earth (2020) משתמש בשם אורן קלבריה (Calabrian pine) לאורן העיקרי ואומר שהברוש המצוי גדל בעיקר ברכס קירניה.

הוהנהיים מונה שיחים ועצים קטנים נלווים ביערות ובמקיס של Beşparmak: קטלב מצוי, אלת טרבינת (Pistacia terebinthus), לבנה רפואי (Styrax officinalis), עוזרר אדום ואשחר רחב-עלים. הוא מוסיף שקידה שעירה (Calicotome villosa) גדלה על קרקעות חשופות בעקבות כריתת יערות או שריפה. Şekerciler ו-Ketenoğlu (2019) מתארים חברת מקיס של ערער בחצי האי קרפאז (Karpaz). על מקומות כגון סנט הילריון (St Hilarion) ובופבנטו (Buffavento) אפשר לקרוא במבצרי צפון קפריסין.

  • Kızılçam, Türk çamı (אורן ברוטיה, Pinus brutia)
    Zeynel Cebeci · CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

    עץ

    Kızılçam, Türk çamı (אורן ברוטיה, Pinus brutia)

    הוהנהיים (2019): ירוק-עד, מין העץ העיקרי של יערות Beşparmak, נמצא עד כ-1,300 מ', בגובה 12 עד 25 מ' על קרקע גירית יבשה, פורח ממרץ עד מאי. ויקיפדיה בטורקית נותנת את השמות Kızılçam ו-Türk çamı.

    מקור: botanik.uni-hohenheim.de

  • Akdeniz servisi (ברוש מצוי, Cupressus sempervirens)
    Chneophytou · CC BY-SA 3.0 · Wikimedia Commons

    עץ

    Akdeniz servisi (ברוש מצוי, Cupressus sempervirens)

    הוהנהיים (2019): העץ השני בשכיחותו ביערות Beşparmak, באתרים יבשים ובעיקר במדרונות הדרומיים, בגובה 20 עד 30 מ' על גיר, פורח ממרץ עד אפריל.

    מקור: botanik.uni-hohenheim.de

  • Keçiboynuzu, harnup (חרוב מצוי, Ceratonia siliqua)
    Krzysztof Ziarnek, Kenraiz · CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

    עץ

    Keçiboynuzu, harnup (חרוב מצוי, Ceratonia siliqua)

    One Earth (2020) מונה חרוב בין מיני שיחיית המקיס של השפלות היבשות של קפריסין. הוהנהיים (2019) מציין מדרגות חרובים בשולי מישור מסאוריה (Mesaoria).

    מקור: oneearth.org

  • זית אירופי (Olea europaea)
    Anna Anichkova · CC BY-SA 3.0 · Wikimedia Commons

    עץ

    זית אירופי (Olea europaea)

    One Earth (2020) מציין את הזית האירופי יחד עם חרוב וערער פיניקי בשיחיית המקיס של שפלות קפריסין היבשות. הוהנהיים (2019) מזכיר מדרגות זיתים בשולי מישור מסאוריה (Mesaoria).

    מקור: oneearth.org

  • ערער פיניקי (Juniperus phoenicea)
    Krzysztof Ziarnek, Kenraiz · CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

    שיח

    ערער פיניקי (Juniperus phoenicea)

    One Earth (2020) מונה ערער פיניקי במקיס השפלה של קפריסין. Şekerciler ו-Ketenoğlu (2019) מתארים חברת מקיס עם ערער בחצי האי קרפאז (Karpaz).

    מקור: oneearth.org

  • אלון מצוי ואלון התולע (Quercus coccifera subsp. calliprinos, Quercus infectoria subsp. veneris)
    Krzysztof Ziarnek, Kenraiz · CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

    עץ

    אלון מצוי ואלון התולע (Quercus coccifera subsp. calliprinos, Quercus infectoria subsp. veneris)

    הוהנהיים (2019): האלונים האלה כיסו את המדרונות הצפוניים של רכס Beşparmak עד לפני כ-500 שנים; שימוש אנושי ושריפות צמצמו אותם, ורק אוכלוסיות קטנות נותרו בצפון קפריסין.

    מקור: botanik.uni-hohenheim.de

  • קטלב מצוי (Arbutus andrachne)
    Zeynel Cebeci · CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

    עץ

    קטלב מצוי (Arbutus andrachne)

    הוהנהיים (2019): מין נלווה ירוק-עד של יערות ומקיס Beşparmak, בגובה 3 עד 5 מ', מעדיף קרקעות דלות גיר, עם פרחים לבנים או ירקרקים-צהבהבים באביב.

    מקור: botanik.uni-hohenheim.de

  • Menengiç (אלת טרבינת, Pistacia terebinthus)
    איתן פרמן · CC BY-SA 3.0 · Wikimedia Commons

    שיח

    Menengiç (אלת טרבינת, Pistacia terebinthus)

    הוהנהיים (2019): שיח או עץ קטן ירוק-עד ארומטי, 2 עד 6 מ', בתת-הצומח של יערות דלילים ומקיס; פורח מאפריל עד יוני. ויקיפדיה בטורקית נותנת את menengiç כשם הטורקי.

    מקור: botanik.uni-hohenheim.de

  • אשחר רחב-עלים (Rhamnus alaternus)
    Kevin Thiele from Perth, Australia · CC BY 2.0 · Wikimedia Commons

    שיח

    אשחר רחב-עלים (Rhamnus alaternus)

    הוהנהיים (2019): שיח ירוק-עד בגובה 1 עד 4 מ' על קרקע גירית ביערות; הוא מציין שלכל הפרטים בקפריסין יש פרחים ארבע-מניים ופירות דו-חלקיים.

    מקור: botanik.uni-hohenheim.de

1 / 9

פרחי בר וסחלבים. קונספט חזותי שנוצר בבינה מלאכותית
קונספט חזותי שנוצר בבינה מלאכותית

פרחי בר וסחלבים

הוהנהיים (2019) מונה את Ornithogalum divergens, את Allium neapolitanum ואת נורית אסיה (Ranunculus asiaticus) כצמחי אביב של הפריגנה (phrygana) ב-Beşparmak. הוא מציין שכל שלושתם מופיעים במישורים ובאזורים גבוהים יותר. הוא מציין גם עירית נבובה (Asphodelus fistulosus) על קרקע מעובדת או בור, ושיח ממשפחת הלוטמיים (Cistaceae), לוטם מרווני (Cistus salviifolius), שמתפשט במהירות אחרי שריפות.

סחלבים מוזכרים בחצי האי קרפאז (Karpaz): סיכום תוכנית הניהול במצגת של הוהנהיים מונה את Ophrys kotschyi בין 22 מיני צמחים אנדמיים באזור המוגן קרפאז. על חופים חוליים אותה אוניברסיטה מונה את חרחבינה חופית (Eryngium maritimum), אספסת הים (Medicago marina), דו-פרק חופי (Cakile maritima) וחבצלת החוף (Pancratium maritimum) כצמחים אופייניים. מידע על מזג האוויר בעונות השונות נמצא בדף מזג אוויר ועונות השנה.

  • נורית אסיה (Ranunculus asiaticus)
    SuperJew · CC BY-SA 3.0 · Wikimedia Commons

    פרח

    נורית אסיה (Ranunculus asiaticus)

    הוהנהיים (2019) מונה את נורית אסיה, ממשפחת הנוריתיים (Ranunculaceae), בין הצמחים השייכים לעיתים קרובות לפריגנה (phrygana) של Beşparmak באביב, ומציין שהיא יכולה להופיע במישורים וגם באזורים גבוהים יותר.

    מקור: botanik.uni-hohenheim.de

  • Ornithogalum divergens
    Krzysztof Ziarnek, Kenraiz · CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

    פרח

    Ornithogalum divergens

    הוהנהיים (2019) מונה צמח זה ממשפחת האספרגיים (Asparagaceae) בין הצמחים השייכים לעיתים קרובות לפריגנה (phrygana) של Beşparmak באביב, ומציין שהוא יכול להופיע במישורים וגם באזורים גבוהים יותר.

    מקור: botanik.uni-hohenheim.de

  • Allium neapolitanum
    Krzysztof Ziarnek, Kenraiz · CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

    פרח

    Allium neapolitanum

    הוהנהיים (2019) מונה מין שום זה, ממשפחת הנרקיסיים (Amaryllidaceae), בין הצמחים השייכים לעיתים קרובות לפריגנה (phrygana) של Beşparmak באביב, ומציין שהוא יכול להופיע במישורים וגם באזורים גבוהים יותר.

    מקור: botanik.uni-hohenheim.de

  • עירית נבובה (Asphodelus fistulosus)
    Hans Hillewaert · CC BY-SA 3.0 · Wikimedia Commons

    פרח

    עירית נבובה (Asphodelus fistulosus)

    הוהנהיים (2019): חד-שנתי או רב-שנתי קצר-חיים הגדל עד 70 ס"מ, נמצא בדרך כלל על קרקע מעובדת או בור ומופיע בין צמחי הפריגנה (phrygana) של רכס Beşparmak.

    מקור: botanik.uni-hohenheim.de

  • Adaçayı yapraklı laden, salvia cistus (לוטם מרווני, Cistus salviifolius)
    Alvesgaspar · CC BY-SA 3.0 · Wikimedia Commons

    שיח

    Adaçayı yapraklı laden, salvia cistus (לוטם מרווני, Cistus salviifolius)

    הוהנהיים (2019): שיח בעל ריח ארומטי ממשפחת הלוטמיים (Cistaceae), הנקרא salvia cistus, המתפשט במהירות במיוחד אחרי שריפות. ויקיפדיה בטורקית נותנת את השם הטורקי adaçayı yapraklı laden ותפוצה ים-תיכונית.

    מקור: botanik.uni-hohenheim.de

  • קידה שעירה (Calicotome villosa)
    User:Xemenendura · CC BY-SA 2.1 es · Wikimedia Commons

    שיח

    קידה שעירה (Calicotome villosa)

    הוהנהיים (2019): שיח קוצני או עץ קטן בגובה של עד 3 מ', בדרך כלל על קרקעות חומציות החשופות בעקבות כריתת יערות או שריפות יער, ומופיע בין צמחי הפריגנה (phrygana) של רכס Beşparmak.

    מקור: botanik.uni-hohenheim.de

  • Ophrys kotschyi (סחלב)
    Chneophytou. Original uploader was Chneophytou at el.wikipedia · CC BY-SA 3.0 · Wikimedia Commons

    פרח

    Ophrys kotschyi (סחלב)

    הוהנהיים (2019), בציטוט תוכניות ניהול של קרפאז (Karpaz): אחד מ-22 מיני הצמחים האנדמיים של האזור המוגן קרפאז, היחיד הרשום בנספח II של הנחיית בתי הגידול (Habitats Directive), ואחד מחמישה מינים נדירים באי, מדורג כפגיע (Vulnerable).

    מקור: botanik.uni-hohenheim.de

  • צמחי חוף חולי (חרחבינה חופית Eryngium maritimum, אספסת הים Medicago marina, דו-פרק חופי Cakile maritima, חבצלת החוף Pancratium maritimum)
    ToprakM · CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

    צמח

    צמחי חוף חולי (חרחבינה חופית Eryngium maritimum, אספסת הים Medicago marina, דו-פרק חופי Cakile maritima, חבצלת החוף Pancratium maritimum)

    הוהנהיים (2019) מציג ארבעה אלה כצמחים אופייניים של החוף החולי בקפריסין. ויקיפדיה בטורקית נותנת את kum zambağı כשם הטורקי של חבצלת החוף (Pancratium maritimum), הפורחת מאוגוסט עד אוקטובר.

    מקור: botanik.uni-hohenheim.de

1 / 8

צמחים אנדמיים לקפריסין. קונספט חזותי שנוצר בבינה מלאכותית
קונספט חזותי שנוצר בבינה מלאכותית

צמחים אנדמיים לקפריסין

אנדמי פירושו שהמין נמצא בקפריסין ובשום מקום אחר; המקורות להלן ממקמים את הצמחים באי כולו, והרשומות המצוטטות כאן הן ברובן מרכס קירניה. Gücel ו-Yıldız (אוניברסיטת המזרח הקרוב, Pakistan Journal of Botany, 2008) מצטטים 121 מינים אנדמיים לקפריסין, שמהם 19 מתוארים כאנדמיים לצפון קפריסין, בציטוט Meikle ו-Viney. הוהנהיים (2019) נותן ספירה שונה לאי, כ-142, והמספרים אינם מאותה שנה.

הוהנהיים (2019) מציין את Arabis cypria, Delphinium caseyi ו-Brassica hilarionis ברכס Beşparmak. Gücel ו-Yıldız (2008) מתארים עשרה טקסונים אנדמיים נוספים מהרכס כמאוימים בשל הידרדרות בתי גידול, שריפות יער וחציבה. המרכז הקפריסאי לחקר הסביבה ולחינוך סביבתי (Cyprus Center for Environmental Research and Education, CYCERE, 2017) מתייחס לרקפת הקפריסאית כמופיעה מאקמס (Akamas) וטרודוס (Troodos) ועד Pentadaktylos.

  • Kıbrıs siklameni (רקפת קפריסאית, Cyclamen cyprium)
    Ziegler175 · CC BY-SA 3.0 · Wikimedia Commons

    פרח

    Kıbrıs siklameni (רקפת קפריסאית, Cyclamen cyprium)

    CYCERE (2017): היחידה מבין שלוש הרקפות של קפריסין שאנדמית לאי, נמצאת מאקמס (Akamas) וטרודוס (Troodos) ועד Pentadaktylos בגובה 50 עד 1,100 מ'. לפי Cyclamen Society, הפריחה בטבע היא מספטמבר עד ינואר.

    מקור: kykpee.org

  • צמח

    Arabis cypria

    הוהנהיים (2019): רב-שנתי של סלעי גיר מוצלים על הקרקעות הבסיסיות של רכס Beşparmak, מתואר כמין אנדמי נדיר בצפון קפריסין עם בית גידול בסכנה.

    מקור: botanik.uni-hohenheim.de

  • צמח

    Delphinium caseyi

    הוהנהיים (2019) מציין צמח אנדמי זה בין אלה של רכס Beşparmak; הוא גדל על מצוקים סלעיים או בסדקי גושי גיר, מקומי מאוד ליד מבצר סנט הילריון (St Hilarion), ו-IUCN מסווג אותו כבסכנת הכחדה חמורה (Critically Endangered).

    מקור: botanik.uni-hohenheim.de

  • Brassica hilarionis
    Krzysztof Ziarnek, Kenraiz · CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

    צמח

    Brassica hilarionis

    הוהנהיים (2019): רב-שנתי קירח (חסר שערות) של מדרונות סלעיים גיריים, מוגן בהחלט, מתואר כאנדמי להרי Beşparmak המערביים, גדל על פני סלע בגובה 400 עד 850 מ'.

    מקור: botanik.uni-hohenheim.de

  • צמח

    Pimpinella cypria

    Gücel ו-Yıldız (2008) אספו אותו ליד קירניה (Girne) במדרונות צפוניים בגובה של כ-750 עד 820 מ' ובמבצר סנט הילריון (St Hilarion) בגובה 800 מ', ומתארים אותו כמופץ רק בהרי Beşparmak.

    מקור: pakbs.org

  • צמח

    Salvia veneris

    Gücel ו-Yıldız (2008) אספו אותו מעל אגם Değirmenlik בגבעות אבן חול בגובה של כ-200 מ', אחד מעשרה טקסונים אנדמיים שהם מונים להרי Beşparmak.

    מקור: pakbs.org

  • Sideritis cypria
    Krzysztof Ziarnek, Kenraiz · CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

    צמח

    Sideritis cypria

    Gücel ו-Yıldız (2008) אספו אותו במקומות סלעיים בגובה 700 עד 850 מ' ליד Alevkayası, מבצר בופבנטו (Buffavento) ומבצר סנט הילריון (St Hilarion), ומונים אותו בין הטקסונים המאוימים בשל הידרדרות בתי גידול.

    מקור: pakbs.org

  • צמח

    Teucrium cyprium subsp. kyreniae

    Gücel ו-Yıldız (2008) אספו אותו במדרונות סלעיים בגובה 500 עד 800 מ' ליד בופבנטו (Buffavento), Boğazköy ו-Geçitkale, ומונים אותו בין עשרה טקסונים אנדמיים של הרי Beşparmak.

    מקור: pakbs.org

  • צבעוני קפריסאי (Tulipa cypria) וכיונודוקסה של לוך (Chionodoxa lochiae)
    Aliosha Bielenberg · CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

    פרח

    צבעוני קפריסאי (Tulipa cypria) וכיונודוקסה של לוך (Chionodoxa lochiae)

    One Earth (2020) מציין את שניהם, יחד עם Cyclamen cyprium, כצומח אנדמי של האקו-אזור של קפריסין. המקור אינו אומר אם הם מופיעים בצפון.

    מקור: oneearth.org

1 / 9

יונקים, זוחלים וחרקים

Benda ועמיתיו (המוזיאון הלאומי בפראג ואוניברסיטת המזרח הקרוב; Lynx, 2018) מדווחים על לפחות 451 רשומות של 21 מיני עטלפים מצפון קפריסין, מעבודת שטח בעיקר ב-2018. הם קובעים שמכלול העטלפים הידוע של האי, למעט מין מפוקפק אחד, תועד בצפון, ושמושבות הלינה של עטלף הפירות המצוי (Rousettus aegyptiacus) היו קטנות יותר מאשר באמצע שנות ה-2000. על החמורים המשוטטים בקרפאז (Karpaz) אפשר לקרוא בדף טיולים משפחתיים.

הקוצן הקפריסאי (Acomys nesiotes), שתואר מהרי קירניה, מקיים שם אוכלוסייה. לגבי נחשים, מחקר משנת 2009 ב-Animal Biology (Göçmen ועמיתיו) בחן 66 פרטים של אחד-עשר מינים מצפון קפריסין. הוהנהיים (2019) מונה שני פרפרים אנדמיים באזור המוגן קרפאז. המקורות שנפתחו אינם מדווחים על זעמן קפריסאי (Hierophis cypriensis) מרכס קירניה.

התקשורת הקפריסאית-טורקית משתמשת בשם Gufi לצפע של קפריסין. Kıbrıs Postası (15 במאי 2019) מצטט את פרופ' חבר ד"ר Nazım Kaşot מקרן הגנת הסביבה (Çevre Koruma Vakfı, ÇEKOVA), שאומר שהוא מופיע בצפון קפריסין, שהוא היחיד מבין שלושה מיני נחשים ארסיים הנחשב מסוכן לבני אדם, ושהריגת נחשים היא עבירה. Gündem Kıbrıs (2024) מדווח על הצהרה של פארק הטבע טשקנט (Taşkent) המתארת את הצפע הקפריסאי, Macrovipera lebetina lebetina, כתת-מין אנדמי לאי. ויקיפדיה באנגלית מונה את kufi כשם עממי, מהמילה היוונית שפירושה חירש.

המקורות מתארים את תפוצת הצפע בקני מידה שונים. ויקיפדיה מציינת את תפוצת תת-המין הקפריסאי פשוט כקפריסין. מאמר משנת 2018 (Jestrzemski ו-Kuzyakova, Journal of Venomous Animals and Toxins) קובע שתת-המין הנומינטיבי מופיע רק בקפריסין ונסקר ליד Polis Chrysochous במחוז פאפוס (Paphos) של הרפובליקה של קפריסין. דוח מקרה משנת 2006 ב-Turkish Journal of Parasitology (Göçmen ועמיתיו) מתאר פרט שנאסף בצפון קפריסין. Cyprus Mail (26 באפריל 2025) מדווח על שמונה מיני נחשים באי, שלושה מהם ארסיים.

המופלון הקפריסאי (Cyprus mouflon) מתואר כאנדמי לאי קפריסין, לא לצפון. ויקיפדיה באנגלית ממקמת אותו בהרי מחוז פאפוס (Paphos) ומדווחת על כ-1,200 פרטים שנספרו ב-1997. Gündem Kıbrıs (3 באפריל 2025), בציטוט Cyprus Mail, נותן הערכה של כ-3,000 ומייחסת זאת לתוכניות רבייה. ויקיפדיה מציינת ל-Ovis gmelini דירוג IUCN ברמת המין, קרוב לסיכון (Near Threatened) (Michel ו-Ghoddousi, 2020), לא דירוג לקפריסין בלבד, ומציינת רישום בנספח I של CITES מאז נובמבר 2019. Yenidüzen (2015) ו-Kıbrıs Postası (2022) מדווחים על פרטים בודדים מדי פעם בצפון.

  • עטלפי צפון קפריסין (21 מינים, כולל Rousettus aegyptiacus)
    מינוזיג - MinoZig · CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

    יונק

    עטלפי צפון קפריסין (21 מינים, כולל Rousettus aegyptiacus)

    Benda ועמיתיו (2018): לפחות 451 רשומות של 21 מיני עטלפים מהצפון, כשעטלף הפירות המצוי (Rousettus aegyptiacus) נרשם ב-26 אתרים ובמושבות קטנות יותר מאשר באמצע שנות ה-2000.

    מקור: publikace.nm.cz

  • יונק

    קוצן קפריסאי (Acomys nesiotes)

    ויקיפדיה: אנדמי לקפריסין, עם אוכלוסייה אחת בהרי קירניה ואחת בטרודוס (Troodos); תואר ב-1903 מהרי קירניה. IUCN מסווג אותו כחסר נתונים (Data Deficient; הערכת 2024).

    מקור: en.wikipedia.org

  • Kıbrıs muflonu (מופלון קפריסאי, Ovis gmelini ophion; השם הקפריסאי-יווני agrino)
    WoodsAndrew · CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

    יונק

    Kıbrıs muflonu (מופלון קפריסאי, Ovis gmelini ophion; השם הקפריסאי-יווני agrino)

    ויקיפדיה באנגלית מכנה אותו אנדמי לקפריסין ונותנת את השם agrino. התקשורת הקפריסאית-טורקית (Yenidüzen, 2015; Kıbrıs Postası, 2022) מדווחת על פרטים בודדים ב-Yeşilırmak ובלפקה (Lefke), ואילו Gündem Kıbrıs (2025) ממקם מופלונים בהרי טרודוס (Troodos) וליד פאפוס (Paphos).

    מקור: yeniduzen.com

  • זוחל

    זעמן קפריסאי (Hierophis cypriensis)

    Baier, Nicolaou ו-Rödder (Herpetological Journal, 2014): אנדמי לקפריסין, עם בית גידול מתאים בעיקר ברכס טרודוס (Troodos); לא דווח באזורי יער של רכס קירניה בצפון.

    מקור: thebhs.org

  • זוחל

    נחשי צפון קפריסין

    Göçmen ואחרים (Animal Biology, 2009) בחנו 66 פרטי נחשים של אחד-עשר מינים מצפון קפריסין; שלושה פרטים השתייכו למשפחת הצפעיים. דף התקציר אינו נוקב בשמות המינים.

    מקור: avesis.mcbu.edu.tr

  • לטאות אנדמיות לקפריסין (Laudakia cypriaca, Phoenicolacerta troodica)
    Charles J. Sharp · CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

    זוחל

    לטאות אנדמיות לקפריסין (Laudakia cypriaca, Phoenicolacerta troodica)

    Svana ואחרים (Ecologia Balkanica, 2025) רושמים אחד-עשר מיני לטאות בקפריסין, שניים מהם מינים אנדמיים וארבעה תת-מינים אנדמיים. הטקסט שנקרא אינו ממקם שני מינים אלה דווקא בצפון.

    מקור: eb.bio.uni-plovdiv.bg

  • שני פרפרים אנדמיים: Maniola cypricola ו-Glaucopsyche paphos
    purperlibel · CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

    חרק

    שני פרפרים אנדמיים: Maniola cypricola ו-Glaucopsyche paphos

    הוהנהיים (2019), בציטוט תוכניות ניהול: שניהם רשומים כפרפרים אנדמיים בעולם החי של האזור המוגן קרפאז, המכסה את קצה חצי האי קרפאז (Karpaz).

    מקור: botanik.uni-hohenheim.de

  • Gufi (küt burunlu engerek; צפע קהה-חוטם קפריסאי, Macrovipera lebetina lebetina; נכתב גם kufi)
    Musa geçit · CC BY-SA 3.0 · Wikimedia Commons

    זוחל

    Gufi (küt burunlu engerek; צפע קהה-חוטם קפריסאי, Macrovipera lebetina lebetina; נכתב גם kufi)

    התקשורת הקפריסאית-טורקית משתמשת בשם Gufi לצפע הקפריסאי. דובר של Çekova המצוטט ב-Kıbrıs Postası (2019) אומר שהוא מופיע בצפון קפריסין ושנחשים מוגנים בחוק. פארק הטבע טשקנט מכנה אותו תת-מין אנדמי לאי קפריסין.

    מקור: kibrispostasi.com

1 / 8

עופות

BirdLife Cyprus מונה שלושה מיני עופות המקננים רק בקפריסין: סלעית קפריסאית, סבכי קפריסאי ושעיר קפריסאי, וכן תת-מינים אנדמיים בעיקר ביערות טרודוס (Troodos). מצגת הוהנהיים (2019) מדווחת על מושבות קינון חשובות של הסלעית והסבכי באזור המוגן קרפאז, ועל מושבות קינון של שחף אדום-מקור, תת-המין הים-תיכוני של הקורמורן הימי, הכחל המצוי והחנקן הנובי.

המאמר בוויקיפדיה על חיות הבר של קפריסין מתאר את האי כשוכן על נתיבי נדידה בין אפריקה, אירופה ומערב אסיה, ונותן יותר מ-380 מינים רשומים. הוהנהיים מוסיף שחלק מהמינים הרשומים בנספחי האיחוד האירופי עוברים באזור קרפאז (Karpaz) באביב ובסתיו.

  • סלעית קפריסאית (Oenanthe cypriaca)
    Hobbyfotowiki Camera location35° 03′ 22″ N, 32° 20′ 42.96″ E View this and other · CC0 · Wikimedia Commons

    עוף

    סלעית קפריסאית (Oenanthe cypriaca)

    BirdLife Cyprus מונה אותה כמקננת רק בקפריסין. הוהנהיים (2019) מדווח על מושבות קינון חשובות שלה באזור המוגן קרפאז, אחד משני האנדמים בין העופות שהמצגת נוקבת בשמם.

    מקור: birdlifecyprus.org

  • סבכי קפריסאי (Sylvia melanothorax)
    Jan Ebr & Ivana Ebrová · CC BY 4.0 · Wikimedia Commons

    עוף

    סבכי קפריסאי (Sylvia melanothorax)

    BirdLife Cyprus מונה אותו כמקנן רק בקפריסין. הוהנהיים (2019) מדווח על מושבות קינון חשובות שלו באזור המוגן קרפאז, אחד משני האנדמים בין העופות שהמצגת נוקבת בשמם.

    מקור: birdlifecyprus.org

  • שעיר קפריסאי (Otus scops cyprius)
    Julien Renoult · CC BY 4.0 · Wikimedia Commons

    עוף

    שעיר קפריסאי (Otus scops cyprius)

    BirdLife Cyprus מונה אותו בין שלושה מיני העופות המקננים רק בקפריסין. הדף שנקרא אינו אומר היכן באי הוא מופיע, ולכן לא נטענת טענה לגבי הצפון.

    מקור: birdlifecyprus.org

  • שחף אדום-מקור (Larus audouinii)
    Andreas Trepte · CC BY-SA 2.5 · Wikimedia Commons

    עוף

    שחף אדום-מקור (Larus audouinii)

    הוהנהיים (2019), בציטוט תוכניות ניהול של קרפאז (Karpaz), מונה מושבות קינון של שחף אדום-מקור באזור המוגן קרפאז, בין כמה מושבות של עופות ים ועופות שיר שהמצגת נוקבת בשמן לאזור זה.

    מקור: botanik.uni-hohenheim.de

  • חנקן נובי וכחל מצוי (Lanius nubicus, Coracias garrulus)
    Bouke ten Cate · CC BY 4.0 · Wikimedia Commons

    עוף

    חנקן נובי וכחל מצוי (Lanius nubicus, Coracias garrulus)

    הוהנהיים (2019), בציטוט תוכניות ניהול של קרפאז (Karpaz), מונה מושבות קינון של שני המינים באזור המוגן קרפאז, לצד תת-המין של הקורמורן הימי Phalacrocorax aristotelis desmarestii ושחף אדום-המקור.

    מקור: botanik.uni-hohenheim.de

1 / 5

חיי ים וחוף

הוהנהיים (2019), בציטוט תוכניות ניהול של קרפאז (Karpaz), מציין שצבי ים ירוקים וצבי ים חומים מטילים בתשעה חופים באזור המוגן קרפאז ושכלבי ים נזיריים חיים בו דרך קבע. הוא מונה לגונות חוף, מרבדי פוסידוניה (Posidonia) וחולות חוף עם ערער כשלושה בתי גידול בעדיפות לפי הנחיית בתי הגידול של האיחוד האירופי באזור זה, מתוך 17 סוגי בתי גידול.

על עונת הצבים והחוף המוגן אפשר לקרוא בדף חופים וקו החוף. אזורי החוף והמחוזות מתוארים אזור אחר אזור בדף אזורים, והרשימות האלה נשארות כלליות משום שהמקורות שנקראו אינם נותנים רשומות מינים חוף אחר חוף.

  • İribaş deniz kaplumbağası (צב ים חום, Caretta caretta)
    Savvas Michaelides · CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

    ימי

    İribaş deniz kaplumbağası (צב ים חום, Caretta caretta)

    הוהנהיים (2019) מונה אותו כמטיל באזור המוגן קרפאז, שבו פרויקט שימור כולל קבוצות מקומיות, מחקר אוניברסיטאי ומתנדבים המנטרים חופים. ויקיפדיה בטורקית נותנת את השם İribaş deniz kaplumbağası.

    מקור: botanik.uni-hohenheim.de

  • צב ים ירוק (Chelonia mydas)
    Charles J. Sharp · CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

    ימי

    צב ים ירוק (Chelonia mydas)

    הוהנהיים (2019) מונה אותו יחד עם צב הים החום כמטילים בתשעה חופים באזור המוגן קרפאז, ומתאר את שניהם כמינים בסכנת הכחדה חמורה שפרויקט שימור עוסק בהם.

    מקור: botanik.uni-hohenheim.de

  • כלב ים נזירי ים-תיכוני (Monachus monachus)
    Marinko Babić · CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

    ימי

    כלב ים נזירי ים-תיכוני (Monachus monachus)

    הוהנהיים (2019), בציטוט תוכניות ניהול, מונה כלבי ים נזיריים החיים דרך קבע באזור המוגן קרפאז. לפי ויקיפדיה, סיווג IUCN הוא פגיע (Vulnerable), ועודכן ב-2023 מסיווג בסכנת הכחדה (Endangered). הדף שנקרא אינו אומר היכן בצפון נראים כלבי הים.

    מקור: botanik.uni-hohenheim.de

  • מרבדי פוסידוניה (Posidonia)
    Frédéric Ducarme · CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

    בית גידול

    מרבדי פוסידוניה (Posidonia)

    הוהנהיים (2019) מציין מרבדי פוסידוניה (Posidonia) כאחד משלושה בתי גידול בעדיפות (לפי הנחיית בתי הגידול) שנרשמו באזור המוגן קרפאז, יחד עם לגונות חוף וחולות חוף עם ערער.

    מקור: botanik.uni-hohenheim.de

1 / 4

שטחים מוגנים וביקור אחראי

הוהנהיים (2019) מסכם את המסגרת: גבולות הפארק הלאומי קרפאז (Karpaz National Park) בשטח של 9,486 הקטאר הוגדרו ב-2004, אך לפי המצגת הבסיס המשפטי אינו מספיק והאזור אינו מנוהל כפארק לאומי. האזור המוגן קרפאז מכסה את קצה חצי האי והוא אחד משלושה אזורי הגנה סביבתית מיוחדים (Special Environmental Protected Areas, SEPA), יחד עם טטליסו (Tatlısu) ודרום קרפאז (South Karpaz).

לפי אותה מצגת יש שבעה אתרי Natura 2000 פוטנציאליים בצפון שאי אפשר להכריז עליהם כל עוד רשת Natura 2000 מוגבלת למדינות האיחוד האירופי, ושלא היו אזורי שימור רשמיים בתוך הרי Beşparmak. Gücel ו-Yıldız (2008) מציעים את האזור שבין סנט הילריון (St Hilarion) להר Yayla כאזור הגנה מיוחד. יש לבדוק את המצב העדכני של כל אזור מול הרשות האחראית.

1 / 5

הערות מעשיות

  • מקורות המכון לבוטניקה של הוהנהיים הם מצגות סמינר של סטודנטים מינואר 2019, המצטטות תוכניות ניהול וספרי צומח (floras); מעמד ההגנה עשוי היה להשתנות מאז.
  • ספירות המינים האנדמיים נבדלות לפי מקור ותאריך: 121 לקפריסין (Gücel ו-Yıldız, 2008), כ-142 (הוהנהיים, 2019) וכ-128 (ויקיפדיה, ללא תאריך); הדף אינו מצטט אף אחת מהן כעדכנית.
  • גובה המקיס נבדל: כ-3 עד 5 מטרים (הוהנהיים, 2019) לעומת בדרך כלל 1 עד 2 מטרים (ויקיפדיה בטורקית).
  • שמות טורקיים מוצגים רק במקום שמקור שנפתח נותן אותם (ויקיפדיה בטורקית, FAO AGROVOC); לרבים מהמינים אין שם טורקי במקורות האלה.
  • פרופיל One Earth (2020) מכנה את האורן העיקרי אורן קלבריה (Calabrian pine), ואילו הוהנהיים (2019) מכנה את Pinus brutia (אורן ברוטיה) אורן טורקי (Turkish pine).
  • המקורות מתארים את ה-Gufi (הצפע הקפריסאי) ואת המופלון הקפריסאי כאנדמיים לאי קפריסין, לא לצפון.
  • Gufi בצפון: ÇEKOVA (2019) אומר שהוא מופיע בצפון קפריסין מבלי לנקוב במחוזות; דוח מקרה משנת 2006 מתאר פרט שנאסף בצפון קפריסין.
  • מופלון: המקורות ממקמים אותו בעיקר באזור טרודוס (Troodos) ופאפוס (Paphos); פרטים בודדים מדי פעם מדווחים בצפון (Yeşilırmak 2015, לפקה (Lefke) 2022).
  • הניסוח לגבי הגנה נבדל בין המקורות: ÇEKOVA (2019) אומר שנחשים מוגנים בחוק בצפון קפריסין; מאמר משנת 2018 אומר שהצפע לא היה מוגן בחוק בקפריסין.
  • ספירות מיני הנחשים תלויות בטריטוריה (Cyprus Mail: שמונה באי; ÇEKOVA: תשעה לפי הספרות ושישה לפי רשומות עבור צפון קפריסין).
  • השם המדעי של המופלון נכתב Ovis orientalis ophion במקור אחד ו-Ovis gmelini ophion באחרים.

שאלות נפוצות

מהי צמחיית צפון קפריסין (KKTC'de bitki örtüsü nedir)?

המקורות מתארים פסיפס: מקיס ושיחים נמוכים במדרונות התחתונים ובשפלות היבשות, יער אורן ברוטיה וברוש מצוי ברכס קירניה, אדמה מעובדת במישור מסאוריה (Mesaoria), וחולות ולגונות בחצי האי קרפאז (Karpaz). המקורות העיקריים הם הוהנהיים (2019) ו-One Earth (2020).

מהו מקיס (maki)?

מקיס, maki בטורקית, הוא שיחייה ים-תיכונית של שיחים ועצים קטנים. הוהנהיים (2019) מציין גובה של עד כ-3 עד 5 מטרים, וויקיפדיה בטורקית 1 עד 2 מטרים. הוהנהיים מציין שהוא יכול להופיע באופן טבעי או לבוא בעקבות רעייה, ואילו ויקיפדיה בטורקית מתארת אותו כנוצר מיער שנפגע.

אילו צמחים אנדמיים לקפריסין?

המקורות מציינים רקפת קפריסאית, צבעוני קפריסאי, Arabis cypria, Delphinium caseyi, Brassica hilarionis ו-Pimpinella cypria, בין היתר; לארבעת האחרונים יש רשומות ברכס קירניה. Gücel ו-Yıldız (2008) סופרים 121 מינים אנדמיים לקפריסין, 19 מהם מוגבלים לצפון.

אילו בעלי חיים יש בצפון קפריסין?

המקורות מתעדים 21 מיני עטלפים, את הקוצן הקפריסאי בהרי קירניה, מושבות סלעית קפריסאית וסבכי קפריסאי בחצי האי קרפאז (Karpaz), צבי ים ירוקים וצבי ים חומים המטילים בתשעה חופים, כלבי ים נזיריים החיים דרך קבע ושני פרפרים אנדמיים באזור המוגן קרפאז.

מתי פורחים פרחי הבר בצפון קפריסין?

המקורות נותנים זמני פריחה רק לחלק מהמינים. הוהנהיים (2019) מונה את Ornithogalum divergens, Allium neapolitanum ונורית אסיה כצמחי אביב של רכס קירניה, ולפי Cyclamen Society הרקפת הקפריסאית פורחת בטבע מספטמבר עד ינואר. אף מקור שנקרא אינו נותן לוח פריחה מלא.

האם יש נחשים בצפון קפריסין?

מחקר משנת 2009 ב-Animal Biology בחן 66 נחשים של אחד-עשר מינים מצפון קפריסין; שלושה השתייכו למשפחת הצפעיים. Nazım Kaşot מ-Çekova (Yenidüzen, 2019) אומר שבצפון קפריסין יש תשעה מיני נחשים לפי הספרות ושישה לפי רשומות, שלושה ארסיים, ושרק ה-Gufi נחשב מסוכן לבני אדם.

היכן נמצא הפארק הלאומי קרפאז (Karpaz National Park)?

Svana ואחרים (2025) ממקמים את חצי האי קרפסיה (Karpasia) בצפון-מזרח האי, ו-הוהנהיים (2019) אומר שהאזור המוגן קרפאז מכסה את קצהו. גבולות הפארק בשטח של 9,486 הקטאר הוגדרו ב-2004, אך לפי המצגת האזור אינו מנוהל כפארק לאומי. ראו [אזורים](/areas).

מהו נחש ה-gufi?

Gufi הוא השם הקפריסאי-טורקי לצפע הקפריסאי, Macrovipera lebetina lebetina, לפי Kıbrıs Postası ו-Gündem Kıbrıs. פארק הטבע טשקנט מכנה אותו תת-מין אנדמי לאי קפריסין. Çekova אומר שהוא הנחש היחיד בצפון קפריסין הנחשב מסוכן לבני אדם ושנחשים מוגנים בחוק.

האם המופלון הקפריסאי נמצא בצפון קפריסין?

המקורות מתארים אותו כאנדמי לאי קפריסין, לא לצפון. Yenidüzen (2015) ו-Kıbrıs Postası (2022) מדווחים על פרטים בודדים מדי פעם ב-Yeşilırmak ובלפקה (Lefke), וויקיפדיה בטורקית מציינת שמופלונים חיים בעיקר בהרי טרודוס (Troodos) ולעיתים חוצים לצפון. Gündem Kıbrıs (2025) ממקם אותם בטרודוס (Troodos) וליד פאפוס (Paphos).

האם יש נחשים ארסיים בצפון קפריסין?

Nazım Kaşot מ-Çekova (Yenidüzen, 2019) אומר ששלושה ממיני הנחשים בצפון קפריסין ארסיים, ושרק ה-Gufi נחשב מסוכן לבני אדם. Cyprus Mail (26 באפריל 2025) מדווח על שמונה מיני נחשים באי, שלושה מהם ארסיים. שתי הספירות מתייחסות לטריטוריות שונות ואינן משולבות כאן.

מקורות

שאלות על צפון קפריסין?

כתבו ל-NORTHEA לשיחה אישית על אזורים, מלונות או נדל"ן.

יצירת קשר עם NORTHEA